ילדים שהם "תולעי ספרים" או כאלה שקשה לגרד אותם מהמחשב עשויים לסבול ממיופיה - קוצר ראייה -כבר בגיל צעיר. איך אפשר לטפל בזה? מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה
ילדים שהם "תולעי ספרים" או כאלה שקשה לגרד אותם מהמחשב עשויים לסבול ממיופיה - קוצר ראייה -כבר בגיל צעיר. איך אפשר לטפל בזה?
מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה
שמתם לב שהילד שלכם נוהג לשבת מאוד קרוב לטלוויזיה, ומפעם לפעם מצמצם את עיניו.
אם תהיתם לפשר העניין, ישנה סבירות שהוא לוקה במיופיה, ורצוי לגשת ולהיבדק.
מיופיה (קוצר ראייה) זהו ליקוי הראייה הנפוץ ביותר מבין ליקויי הראייה הקיימים.
כשליש מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת ממיופיה ברמות ובמידות חומרה שונות.
זוהר רביב, אופטומטריסט בכיר באופטיקנה, מסביר על התופעה.
מה זה מיופיה?
"בחלק האחורי של העין נמצאת הרשתית, שבמרכזה נמצאת המקולה, זו הנקודה שאליה אמור להתרכז האור שנכנס לעין.
במצב של קוצר ראייה, האור נשבר לפני שהוא מגיע לרשתית כך שנוצר טשטוש בראייה", אומר רביב,
"ככל שמידת הליקוי גבוהה יותר, כך קרני האור מתרכזות רחוק יותר מהרשתית". למעשה, בקוצר ראייה רואים טוב מקרוב אולם לא רואים טוב מרחוק.
סוגי מיופיה
פתולוגית – קוצר ראייה המתחיל לפני גיל 6 וחומרתו גבוהה.
קוצר ראייה מסוג זה נגרם ע"י התארכות חריגה של גלגל העין, האמור להיות עגול ובמקרים של קוצר ראייה הוא הופך לאובלי וביצתי יותר.
התארכות זו של גלגל העין מרחיקה את הרשתית, וכך נוצר קוצר ראייה.
בעלי מיופיה מסוג זה הם בסיכון גבוה להתפתחויות של קרעים ברשתית, והיפרדות רשתית בגילאים מבוגרים יותר.
משום כך הם חייבים להיות במעקב צמוד ותמידי אצל רופא העיניים.
קוצר ראייה בגיל בית הספר- מופיע בגילאי 6-18 ומתקדם פרוגרסיבית במידה מתונה.
העלייה במספר נעצרת במהלך גילאי 25-30.
מחקרים שנעשו במזרח הרחוק הצביעו על כך שככל שהאוכלוסייה אינטליגנטית יותר, ואנשים משקיעים יותר זמן בלמידה, קריאה או עבודה במחשב,
כך בהתאמה קוצר הראייה גבוה יותר והתקדמותו תהיה מהירה יותר.
אם קצב גדילת המספר בקבוצת ילדי בית הספר במערב הוא בסביבות חצי מספר בשנה, בהונג קונג לדוגמא קצב גדילת המספר שנמדד הוא 0.8 בשנה.
בגיל המבוגר- מופיע בגילאי 20-40 ובדרך כלל הוא מתאפיין במאמץ רב כתוצאה מקריאה מרובה או עבודה ממושכת מול מחשב.
קוצר ראייה זה מתון יותר ולא מגיע לרמת חומרה גבוהה, אולם עדיין מצריך טיפול ותיקון ראייה.
הגורמים למיופיה
גנטיקה- זוהי הסיבה הראשית למיופיה. כאשר לאחד מההורים או לשניהם יש קוצר ראייה, ישנה סבירות גבוהה שגם ילדיהם יקבלו זאת בתורשה.
קריאה מרובה – וכן, עבודה ממושכת מול מחשב.
חוסר באור – אדם שנמצא הרבה בסביבה חשוכה, הדבר מגרה גדילה של גלגל העין.
"אדם שסובל מקוצר ראייה גבוה (מעל 6 ), חשוף לסיבוכים כמו: קרעים ברשתית, היפרדות רשתית, עלול לסבול מניוון ברשתית,
בגילאים מבוגרים יותר אנשים אלו יהיו חשופים לקטרקט, גלאוקומה, ניוון מקולרי ולכן חייבים להיות במעקב צמוד של רופא", אומר רביב.
פתרונות למיופיה
זוהר מציין שמיופיה מתגלה בבדיקה אצל אופטומטריסט או רופא עיניים מומחה לילדים.
בבדיקה הזו מודדים את עוצמת שבירת קרני האור בעין, על ידי מכשור הולם. בדיקת ילדים נעשית על ידי טיפות מיוחדות הגורמות להרחבת האישונים.
לאחר אבחון המיופיה, אופטומטריסט מודד את המספר הדרוש לראייה תקינה ונותן מספר אלטרנטיבות:
משקפיים עם עדשת מינוס - המרחיקה את קרני האור, ומביאה אותם לרשתית, לנקודה שאליה הם אמורים להגיע.
עדשות מגע עם מספר מינוס – ישנן עדשות מסוגים שונים:
עדשות יומיות - המומלצות ביותר מבחינת סטריליזציה.
עדשות חודשיות- שיש להשרות בלילה בתמיסה מיוחדת, המחטאת ומנקה אותן.
עדשות מגע רכות או קשות קבועות- שניתן להשתמש בהן בין שנה וחצי לשנתיים.
יש לציין, שהמסקנות שהגיעו אליהן בתחום האופטי, הוא שהחלפה תכופה של עדשות מומלצת יותר.
מולטיפוקל - משקפיים או עדשות מגע, עדשות אלו מפחיתות מעמסה על העין ומעכבות קצב גדילה. נועד במיוחד למי שמאמץ את העיניים בראייה מקרוב.
אורתו- קיי- עדשה קשה שישנים איתה בלילה, המותאמת אך ורק ע"י אופטומטריסט מומחה.
עדשה זו מפעילה לחץ מתון על הקרנית ומשטיחה אותה מעט. וכך, במהלך היום הקרנית שטוחה יותר וקרני האור נשברות פחות חזק.
עדשה זו מתאימה למספרים נמוכים (עד 4) ולא מתאימה לבעלי צילינדרים.
ניתוח לייזר- נעשה אצל רופא עיניים מומחה. בניתוח משטיחים את הקרנית באופן כירורגי ומתקנים את קוצר הראייה. כמו בכל ניתוח, ישנם סיכונים ותופעות לוואי, מה גם, שיש אפשרות לרגרסיה.
מתן אטרופין בריכוז נמוך לעין - הוכח כמעכב קצב התארכות גלגל העין ומיועד למי שיש קוצר ראייה פרוגרסיבי. טיפול זה נעשה ע"י רופא עיניים מומחה.
לרשימת הסניפים וקביעת תור לאופטומטריסט באופטיקנה הקליקו כאן
מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה