הליקוי המוזר שנעלם בשנה הראשונה לחיים כ-80 אחוזים מהתינוקות נולדים עם ליקוי של רוחק ראיה (היפרופיה), אך רק 3-5 אחוזים מהם נשארים איתו לאחר גיל שנה. איך תזהו אם התינוק שלכם סובל מהתופעה, ומה ניתן לעשות כדי לטפל בה גם בגיל מאוחר? מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה
הליקוי המוזר שנעלם בשנה הראשונה לחיים
כ-80 אחוזים מהתינוקות נולדים עם ליקוי של רוחק ראיה (היפרופיה), אך רק 3-5 אחוזים מהם נשארים איתו לאחר גיל שנה.
איך תזהו אם התינוק שלכם סובל מהתופעה, ומה ניתן לעשות כדי לטפל בה גם בגיל מאוחר?
מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה
הורים רבים מודאגים מהתפתחות הראיה אצל ילדם.
מרביתם לא יודעים שבשנה הראשונה לחייהם יסבלו כ- 80 אחוזים מהתינוקות מליקוי שנקרא היפרופיה או בשמו המקביל,
היפרמטרופיה – רוחק ראיה שנחשב לליקוי ראייה לא נפוץ במיוחד עד גיל 40 ונפוץ יותר אצל מבוגרים.
אם במצב האידיאלי, קרני האור הנכנסות לתוך העין נשברות בשני מקומות: בקרנית ובעדשה התוך עינית, ומתלכדות ב"מקולה" במרכז הרשתית,
כאשר יש היפרופיה, קרני האור נשברות באופן חלש מדי ומתרכזות בנקודה שמחוץ לגלגל העין.
התוצאה היא טשטוש, במקום מראה חד וברור.
ככל שקרני האור מתרכזות רחוק יותר מהרשתית, הליקוי בהתאמה חמור יותר, הטשטוש חזק יותר והמספר במשקפיים גבוה יותר.
זוהר רביב, אופטומטריסט בכיר באופטיקנה, מסביר על הסימפטומים להיפרופיה ועל אפשרויות הטיפול הנפוצות.
הגורמים להיפרופיה
"ברוב המקרים, היפרופיה היא תופעה מולדת", אומר רביב,
"כ-80 אחוזים מהתינוקות נולדים עם רוחק ראייה בעוצמה של בערך שני מספרים (מספר 2+ במשקפיים) וכ-25 אחוזים מהתינוקות נולדים עם מספר 4+ ואף ויותר.
עד גיל שנה התופעה הזו אמורה לחלוף, ורק 3-5 אחוזים מהתינוקות יישארו עם הליקוי".
רביב מציין שהגורם לכך הוא אורך גלגל עין קטן מדי שלא מתארך כצפוי עם הזמן או עוצמת שבירת קרני אור חלשה מדי של הקרנית והעדשה התוך עינית,
לכן הקרניים נשברות ומתרכזות אחרי גלגל העין.
בנוסף, לליקוי זה גם אלמנטים גנטיים, תינוקות להורים עם היפרופיה הם בעלי סיכויים גבוהים ללקות בה.
סוגי היפרופיה
סמויה – ליקוי עד מספר 1+ ללא השפעה על איכות החיים והראייה, ולכן לרוב לא מצריך טיפול. הליקוי יורגש לרוב רק לקראת גיל 40 בקושי בתפקוד מול מחשב או בקריאה.
גלויה – ליקוי גדול יותר שלרוב משפיע על איכות החיים ואיכות הראייה ודורש תיקון וטיפול.
פתולוגית – נדירה יותר, ונובעת כתוצאה מפציעות ומחלות קרנית או מחלות כלליות מסוימות.
זמנית או חולפת – מתרחשת כתוצאה מנטילת תרופות מסוימות לתקופה קצובה ולרוב תחלוף עם הפסקת הטיפול התרופתי.
לא פשוט לאתר היפרופיה
בהיפרופיה ובמיופיה (קוצר ראייה) מקבלים תמונה מטושטשת, אולם, בהיפרופיה לא פשוט לאתר את הבעיה.
המוח שמזהה את טשטוש הראייה נותן פקודה לשריר המפעיל את העדשה התוך עינית לבצע התאמה (אקומודציה),
והתוצאה היא שהעדשה משנה את צורתה ומתקנת את השבירה של קרני האור.
הבעיה היא שהתיקון שעושה העדשה גורם לתופעות לוואי כמו מאמץ מיותר של שרירי העיניים.
בליקויים חמורים יותר מאמץ זה עלול לגרור עייפות לאחר קריאה, טשטוש ראייה לאחר יום לימודים או עבודה מול מחשב, כאבי ראש, כאבים מסביב לעיניים, עייפות, אי נוחות בראייה,
אובדן פוקוס בעבודה מול מחשב או בקריאה. במקרים קיצוניים יותר התיקון אך עלול לגרום לפזילה פנימה של העין, ואף לעין עצלה (אמבליופיה) בעיקר אצל ילדים.
סימפטומים להיפרופיה
"הבעיה אצל ילדים קטנים היא שהם לא מתלוננים", אומר רביב. יחד עם זאת, יש להתייחס לתופעות של פזילה אצל ילדים או צמצום העיניים כאשר הם מסתכלים על משהו מקרוב,
כמו ספר, או מסך טלוויזיה או מחשב. גם כאשר הילד מראה חוסר ריכוז או מסרב לקרוא ספר או להכין שיעורים מעל חמש דקות רצוף,
הדבר יכול להיות קשור להיפרופיה, וכדאי לא להשתהות ולגשת להיבדק אצל רופא עיניים לילדים.
אצל אנשים בגילאי 20-40 היפרופיה תתבטא בכאבי ראש, עייפות, ראייה לא טובה מקרוב, בעיקר לאחר עבודה ממושכת מול מחשב או קריאה.
ככל שהמספר גדול יותר כך נדרש יותר לתקן את הליקוי.
לרוב, עד גיל 40 התיקון האוטומטי שהעדשה עושה אמור לעבוד, אולם היכולת הזו הולכת ופוחתת עם הגיל,
ובגילאים מבוגרים העין כבר לא מסוגלת לתקן לבד את כל הליקוי או חלקו ומתקבלת ראייה מטושטשת גם למרחוק.
אפשרויות טיפול בהיפרופיה
דרך הטיפול הנפוצה ביותר היא משקפיים עם עדשות מרכזות ומכנסות (עדשות פלוס)
דרך שנייה היא עדשות מגע פלוס. "ההמלצה היא לעדשות יומיומיות, כיוון שהתחלופה הגבוהה שומרת יותר על סטריליזציה ופחות מסכנת את העיניים", אומר רביב.
אפשרות נוספת ופחות נפוצה היא טיפול בלייזר, המקובל יותר במספרי מינוס ולא פלוס.
בעלי מספר 3+ ומעלה מועדים בגיל מבוגר יותר לפתח לחץ תוך עיני, לכן יש להיות במעקב.
בנוסף, במספרים גבוהים כאלו, אם העיניים לא מטופלות בזמן עלול להישאר נזק לכל החיים, וגם אם העין תתוקן בשלב מאוחר, היא כבר לא תתפקד בצורה מושלמת ותיווצר עין עצלה.
ילדים להורים שיש להם פזילה, עין עצלה או היפרופיה גבוהה, אמורים להיבדק כבר בגיל 4-6 חודשים אצל רופא העיניים המומחה לילדים,
על מנת לאתר את הליקוי מוקדם ככל האפשר. ואילו תינוקות ללא היסטוריה משפחתית של ליקוי עיניים אמורים להיבדק בגיל שנה אצל רופא העיניים.
לרשימת הסניפים וקביעת תור לאופטומטריסט באופטיקנה הקליקו כאן
מאת: מערכת וואלה! בשיתוף אופטיקנה