קיימים חששות של מבוגרים בגיל הזהב לגבי שימוש במכשירי שמיעה. קראו על הסטיגמות בנושא ועל התחושות המלוות בצורך המתעורר במכשיר שמיעה בגיל הזהב.
ליקוי שמיעה היא תופעה שכיחה ביותר המופיעה בקרב 10% מהאוכלוסיה. שכיחות התופעה עולה ככל שעולה הגיל. כך שמעל גיל 65, צפויים כ 30% מכלל האוכלוסיה לסבול מלקות שמיעה. מעל גיל 75- מעל 50% יסבלו מכך. הטיפול המקובל ללקויי שמיעה הוא שיקום באמצעות מכשירי שמיעה. כיום, הדור החדש של מכשירי השמיעה מטמיע טכנולוגיות מתקדמות, באופן הנותן מענה למרבית המצבים בהם נכשלו המכשירים מהדור הקודם.
ליקוי שמיעה משפיע באופן ישיר על איכות החיים של האדם- ופוגע בה באופנים שונים. מחקרים רבים מראים כי אצל אנשים שאינם משקמים (מסיבות שונות) את שמיעתם, נמצא בנוסף לבעיית השמיעה – שכיחות גבוהה יותר של תופעות כגון: עייפות, דיכאון, הפחתה בפעילות חברתית, התבודדות וחוסר ביטחון. הימנעות מפעילות חברתית והתבודדות נמצאו כגורמים העלולים להאיץ תהליכים דמנטיים.
כל זאת עלול להשפיע על איכות החיים והמצב הרגשי (ובעקבות כך המצב הבריאותי והקוגניטיבי) – של הסובל מליקוי השמיעה וכן על איכות החיים של סביבתו הקרובה.
לאנשים הבוחרים להימנע משיקום ליקויי שמיעה, יכולות להיות סיבות רבות ומגוונות – להימנע מטיפול בבעיה.
סיבה נפוצה היא הסטיגמה השלילית שיש למכשירי שמיעה. התחושה עלולה להיות כי השימוש במכשירי שמיעה הופך את המשתמש ל"זקן" (יותר מגילו בפועל) וחסר אונים בעיני סביבתו.
בפועל, ההפך הגמור הוא הנכון. כאשר אדם בוחר להתבודד ולהימנע ממצים חברתיים, או לחילופין, אינו מגיב לעניין לנאמר אליו בשל ליקוי בשמיעה – עלולה להיווצר תחושה שלילית לגביו, הרבה יותר מאשר אילו היה מרכיב מכשיר שמיעה.
חשש נוסף עלול להיות לגבי תפעול מכשירי השמיעה והפחד להפוך לתלותי באחרים, לצורך סיוע בתפעול. החשש (לא תמיד חשש זה מבוסס) הוא מפני המוטוריקה העדינה הנדרשת להחלפת סוללות ותפעול מלא של המכשיר.
סיבה נוספת עלולה להיות הכחשת המצב. האדם עם ליקוי השמיעה מספר לעצמו ולסביבתו כי אין לו בעיה בשמיעה וכי הוא שומע מצוין. יתכן גם מצב של האשמת הסביבה כי הדיבור אינו ברור מספיק. לחלק מהאנשים קשה לקבל את העובדה שהם סובלים מלקות שמיעה הדורשת טיפול ושיקום.
אילו מכשירי שמיעה מומלצים לגיל השלישי?
- ירידה בשמיעה – ברוב המקרים מכשיר שנמצא מאחורי האוזן יתאים למצבים שיש בהם ירידה משמעותית במיוחד בשמיעה, זאת להבדיל ממכשיר שנמצא בתוך האוזן שיתאים לירידה קלה יותר בשמיעה.
- סבילות לרעש – רגישות מכשיר השמיעה ויכולות סינון הרעשים שלו צריכים להתאים לרגישות האדם לרעש ואורח חייו.
- תפעולו של המכשיר – מכשיר השמיעה צריך להיות נוח לתפעול במידת האפשר ליכולות המשתמש. תפעול מכשיר שמיעה מצריך: הוצאה והכנסה לאוזן, החלפה של בטרייה, ניקיון המכשיר וכד'.
- מצבם הקליני של האוזניים – מכשיר השמיעה צריך להתאים למצב האוזניים האישי של האדם באוזן עם נטייה להצטברות שעווה או נטייה לדלקות חוזרת נעדיף להתאים מכשיר שמיעה מאחורי האוזן עם אוזניה על מנת ששעווה לא תיכנס לרכיבי המכשיר ותקלקל אותו.
- אורח חיי המשתמש – מאזין שנמצא רוב הזמן בסביבות שקטות וששיחותיו מתנהלות בעיקר אחד על אחד יהיה אולי פחות רגיש להבדלים בין רמות הטכנולוגיה השונות. לעומת זאת, מאזין שנמצא לעיתים קרובות במגוון סביבות שמע, וביניהם סביבות שמע מאתגרות יותר (סביבות עם רעש/דיבור מתחרה, שיחות רבות משתתפים וכד') יכולים אולי להינות יותר ממכשירי שמיעה מתקדמים יותר.
טרם קבלת הצעה למכשיר השמיעה המומלץ, מומלץ לבחור את המכון שיאפשר לכם להתנסות בחלק ממכשירי השמיעה, לפחות מספר שבועות על מנת להתרשם ולהרגיש את הנוחות של כל אחד ואחד.
