איך לבחור מכשיר שמיעה? אילו סוגי מכשירי שמיעה קיימים? איפה ניתן לבצע בדיקת שמיעה ובדיקת אוזניים? כל המידע על בחירת מכשיר השמיעה המתאים לך נמצא בכתבה הזו.
תהליך בחירת מכשיר השמיעה המתאים עבורך
חשוב מאוד לגייס מוטיבציה, רצון להתמודד עם ירידת השמיעה, ורצון לשפר את יכולות התקשורת שלך. בנוסף, בתהליך הסתגלות למכשירי שמיעה - תמיכת הסביבה הקרובה חשובה מאוד.
אז מהו הצעד הראשון בתהליך התאמת מכשירי שמיעה?
בדיקת אוזניים אצל רופא/ת אף אוזן גרון ובדיקת שמיעה מקיפה של קלינאי/ת תקשורת.
התאמת מכשיר שמיעה מתחילה מבחירה של מכון שמיעה
זהו שיקול חשוב מאוד משום שמכון השמיעה מהווה את תחנת השירות שלך, מההתאמה הראשונית של מכשירי השמיעה, דרך קבלת המכשירים, הדרכה וכיוונים וטיפול בתקלות/בעיות בהמשך. ולכן בבחירת מכון השמיעה יש לשים לב למיקום נח ונגיש של מכון השמיעה, שעות פעילותו, מקצועיות צוות המכון ואדיבותו.
אילו סוגי מכשירי שמיעה קיימים?
ניתן לחלק את השיקולים בבחירת מכשיר שמיעה לשני מאפיינים:
- תצורת מכשיר השמיעה
- רמת הטכנולוגיה של מכשיר השמיעה
תצורת מכשיר השמיעה
היום יש מגוון גדול מאוד של תצורות מכשירי שמיעה.
מכשירי שמיעה מאחורי האוזן (Behinde the ear BTE)
מורכבים ממכשיר מאחורי האוזן שאליו מחוברת צינורית דקה או עבה, חלולה או שמכילה בתוכה את חוט הרמקול, ועם אוזניה יצוקה לפי מידה או עם כיסוי/כיפה מסיליקון שנכנס לתעלת האוזן.
מכשירי שמיעה תוך אזניים (In the ear ITE)
הינם יחידה אחת שבה כל רכיבי המכשיר ושמורכבים לתוך תעלת האוזן ללא חלק מאחורי האוזן. קיימים גדלים שונים למכשירי שמיעה תוך אזניים, מקטנים מאוד שבקושי נראים בפתח התעלה, ועד גדולים שנראים יותר. רוב מכשירי השמיעה התוך אזניים נבנים לפי מידה שנלקחת מהאוזן, אך קיימם היום גם מכשירי שמיעה תוך אזניים שאינם נבנים לפי מידה, אלא גם מותאמים עם כיסויי סיליקון במידות שונות.
במרבית המקרים (אך לא כולם), תצורת/גודל המכשיר קובעת מהי העוצמה המירבית שלו ואיזה גודל/סוג סוללה הוא מכיל.
שיקולים בבחירת תצורת מכשיר שמיעה
- חומרת הירידה - חשוב שלמכשיר השמיעה הנבחר יהיה טווח הגברה המשאיר רזרבה שיאפשר כיוון/הגברה עתידיים אם יהיו שינויים המתגלים בבדיקות שמיעה תקופתיות.
- צורת העקומה של ירידת השמיעה - קלינאי/ת התקשורת שמתאימ/ה את מכשיר השמיעה לוקח/ת את כלל איפיוני הירידה בחשבון בהמלצה על תצורת המכשיר (לדוגמא האם עדיף תעלה יותר פתוחה או סגורה)
- מאפייני האוזן - מבנה וגודל התעלה, כמות השומן המופרש (הנקרא צרומן/שעווה), נטייה לדלקות וכד'
- יכולות מוטוריות/תפעוליות של המשתמש - מוטוריקה עדינה, מצב הראייה, תחושה בקצות האצבעות, יכולת הרכבת המכשיר וכד'.
- רצון לשליטה במכשיר השמיעה - האם המשתמש מעוניין בשליטה במכשיר השמיעה באמצעות גלגל עוצמה, כפתורי עוצמה/תוכניות וכד'. היום הרבה מכשירי שמיעה מאפשרים שליטה דרך אפליקציה בטלפון החכם, דבר המאפשר שליטה על מכשירי שמיעה קטנים מאוד שאין בהם מקום לכפתור/גלגל.
- העדפות המשתמש לתצורת מכשיר השמיעה - שיקולים של אסתטיקה, נוחות וכד'.
חשוב לזכור שלא קיימת ה"תצורה טובה ביותר". השאלה היא איזו תצורה מתאימה לצרכים/לשיקולים שלך.
ברוב המקרים אין רק תצורה אחת של מכשיר שמיעה המתאימה לירידת השמיעה של האדם. יכול להיות מספר תצורות מתאימות, ותפקיד קלינאי/ת התקשורת להסביר ולפרט את היתרונות/חסרונות של כל אחד וההבדלים ביניהם. במרבית המקרים תצורת מכשיר השמיעה גם אינה קשורה לעלות המכשיר. יש מכשירי שמיעה בכמעט כל רמות הטכנולוגיה השונות, וזהו בעצם המאפיין השני.
רמת הטכלונולוגיה של מכשיר השמיעה
קשורה למחשב שבתוך מכשיר השמיעה, ולא למראה החיצוני שלו. לכן יכולים להיות מספר מכשירי שמיעה מחד שנראים חיצונית אותו הדבר אך כל אחד ברמה טכנולוגית שונה, ומאידך, מספר מכשירי שמיעה בכל מיני תצורות שונות שבעצם כולם אותו דגם מכשיר שמיעה מבחינה טכנולוגית.
אז מה משמעות רמת הטכנולוגיה של מכשיר השמיעה ואיך בוחרים אותה?
אם תצורת מכשיר השמיעה משפיעה על עוצמתו המירבית, הנוחות הפיזית והתפעולית שלו וכד', הרמה הטכנולוגית משפיעה על איכות ונעימות ההגברה של מכשיר השמיעה. מהי מידת הדיוק של המדידות וההגברה, איך מכשיר השמיעה מתמודד בסביבות בהן יש רעש מתחרה (דיבור או רעשי סביבה), מה מידת הקישוריות בין שני מכשירי השמיעה ובין המכשירים ואביזרים חיצוניים, כמה ומה מכשיר השמיעה עושה באופן אוטומטי?
רזולוציה
רזולוציה מתייחסת למידת הדיוק והמהירות בה מכשיר השמיעה דוגם את הצלילים בסביבה. כל מכשיר שמיעה פועל בצורה אקטיבית ואוטומטית כדי לדגום את הסביבה ולהגביר את הצלילים בהתאם לצרכים השמיעתיים של האוזן. מכשירי שמיעה בסיסיים יותר עושים את הפעולות האלה בצורה גסה יותר, ומכשירי שמיעה מתקדמים יותר בצורה מדוייקת יותר.
הפחתת רעשים
אחת התלונות העיקריות של אנשים עם ירידה בשמיעה היא הקושי להבין דיבור על רקע של רעש. ככל שרמת הטכנולוגיה גבוהה יותר, למכשיר השמיעה יש דרגות פעולה ושיטות המנסות לשפר הבנה על רקע של רעש.
אוטומטיות
מתייחס לכמה מכשיר השמיעה מסוגל לזהות סוגים שונים של סביבות שמע ולשנות את פעולתו בהתאם באופן אוטומטי.
קישוריות
טכנולוגיות אלחוטיות משתפרות כל הזמן, ומכשירי השמיעה נהנים משיפורים אלה. מכשירי שמיעה רבים מסוגלים להעביר נתונים ביניהם המאפשרים תפקוד יותר טוב שלהם והיענות טובה יותר בסביבות מאתגרות. יש מגוון רמות של קישוריות, מתיאום בין הממכשירי השמיעה (המשתמש מגביר מכשיר שמיעה אחד וזה משפיע על שניהם) ועד העברת נתונים אקוסטים בינהם. מכשירי שמיעה רבים יכולים גם להתחבר לאביזרים חיצוניים כמו טלפונים, טלוויזיות ומערכות שמע אחרות. יכולות אלה מכירות במגבלות של מכשירי השמיעה ומיועדות לשפר את תפקוד המשתמשים במגוון רחב של סביבות.
בחירת רמת הטכנולוגיה של מכשירי השמיעה קשורה יותר לאורח החיים של המשתמש מאשר לדרגת הירידה בשמיעה. מאזין שנמצא רוב הזמן בסביבות שקטות וששיחותיו מתנהלות בעיקר אחד על אחד יהיה אולי פחות רגיש להבדלים בין רמות הטכנולוגיה השונות. לעומת זאת, מאזין שנמצא לעיתים קרובות במגוון סביבות שמע, וביניהם סביבות שמע מאתגרות יותר (סביבות עם רעש/דיבור מתחרה, שיחות רבות משתתפים וכד') יכולים אולי להינות יותר מעיבודים מתקדמים יותר.
הרמה הטכנולוגית של מכשיר השמיעה היא זאת שתשפיע ישירות על עלות המכשיר. ככל שהרמה הטכנולוגית במכשיר השמיעה גבוהה יותר גם עלות המכשיר גבוהה יותר. עם זאת, חשוב לזכור שכל אחד רגיש במידה שונה להבדלים בין רמות הטכנולוגיה השונות. המבחן הכי חשוב הוא זה שבאוזן של המשתמש. במהלך תקופת הניסיון יש די זמן לנסות זוג מכשירי שמיעה במגוון סביבות שונות, ואף להשוות בין שני דגמים שונים או שני יצרנים שונים במידת הרצון/צורך. על אחד צריך להחליט מהו התקציב שלו. מותר ואף רצוי לבקש יותר מהצעת מחיר אחת עבור מכשירי שמיעה ברמות טכנולוגיה שונות ולבקש מקלינאי/ת התקשורת להסביר מהם ההבדלים בין הרמות השונות.