בדיקת ראיה לפני בית הספר- מעט מדי ומאוחר מדי

לאחרונה מדובר יותר ויותר על בדיקת סקר לראיה לפני כניסת הילדים לבית הספר. משרד החינוך העביר הוראה בעניין לבתי הספר, וגם קופות החולים מצטרפות למאמץ זה.
בדיקת ראייה וחשיבותה

עד כמה חשובה בדיקת סקר לראיה בגיל 6 לשיפור תפקודו של הילד בבית הספר, ולבריאות העיניים והראיה בכלל?

כולנו מודעים לחשיבות הרבה של בדיקת עיניים מלאה כולל בדיקת רפרקציה ציקלופלגית בגיל שנה לערך כדי לאתר בזמן את אותם 4% מהאוכלוסיה בעלי גורמי הסיכון להתפתחות עין עצלה. אבחון מוקדם מאפשר לנטרל את גורמי הסיכון (בדר"כ בטיפול על ידי משקפיים או רטיות), להבטיח התפתחות ראיה תקינה בכל עין, למנוע את הגורם השכיח ביותר ללקוי ראיה משמעותי ב-4 העשורים הראשונים לחיים, ולמנוע את התוצאה הקטסטרופלית לתפקוד ולאיכות החיים במקרה של פגיעה בעין באדם שעינו האחרת עצלה.
לא נכנס כאן לשאלה מדוע הגורמים האחראיים לבריאות הילדים לא מפנים באופן קבוע את כל הילדים בגיל שנה לבדיקה חיונית זו, וגם לא לשאלה האם יש מספיק בעלי המקצוע הרשאים לתת טיפות ציקלופלגיה ויודעים לבצע רפרקציה בתינוק בן שנה, במידה וכן היו מפנים את כל הילדים באוכלוסיה לבדיקה הנ"ל
באופן אינטואיטיבי נראה ברור שיש צורך בראיה ותפקוד דו עיני תקין לתפקוד טוב בבית הספר, ולכן חיונית לפחות בדיקת ראיה לפני בית הספר כדי להבטיח הצלחה במטלות הלימודיות- האם באמת כך?
הפתולוגיות העיקריות אותן ניתן למצוא בבדיקת ראיה לקראת הכניסה לבית הספר הן:
עין עצלה
קוצר ראיה
רוחק ראיה
אסטיגמטיזם
הבה נבחן את התרומה של כל אחת מהן ליכולת לתפקד בבית הספר, ומכאן התועלת באבחון מוקדם על ידי סקר יזום של כל הילדים לפני בית הספר.

עין עצלה

במידה והעין השנייה תקינה, אין הפרעה להעתקה מהלוח או לכתיבה. ילדים עם עין אחת לקויה בראיה לא מתפקדים פחות טוב במטלות לימודיות. מבחינת אבחנה וטיפול- בגיל שש שנים הסיכוי לשפר את התפקוד המוחי ובכך את הראיה בעין העצלה (על ידי משקפיים או סגירות) הוא קלוש, כך שגם מהבחינה הזו זה חמש שנים מאוחר מדי לבדיקה.

קוצר ראיה

הילד קצר הראיה "מתריע" על הפתולוגיה שלו בכך שהוא מתקרב ללוח, שואל חבר "מה כתוב?" וכד' ובכך מגיע לאבחנה וטיפול מתאימים (משקפיים לפי הצורך). לילדים אלו אין בדרך כלל מרכיב של עין עצלה. מקרי האסטיגמטיזם מתנהגים די דומה לקצרי הראיה. כך שגם בפתולוגיות אלו אין הצדקה מיוחדת לבצע סיקור מוקדם של כל האוכלוסייה לקראת הכניסה לבית הספר.

רוחק ראיה

זו הקבוצה העיקרית בה הפתולוגיה יכולה להיות לא מאובחנת, ובהחלט לגרום לקשיים בלמידה, בעיקר קושי וחוסר רצון לעבודה לקרוב, איחור בלימוד קריאה, חוסר סבלנות וריכוז בכתה וכדומה. (אני שומע לעיתים קרובות מהורים לילדים להם מצאתי רוחק ראיה בבדיקה ציקלופלגית שגרתית, שאחרי תקופה עם המשקפיים חל שיפור גדול בכל הפרמטרים הנ"ל, שקודם לא קושרו כלל לבעיית עיניים).
הבעיה- לילדים אלו, הרגילים לבצע אקומודציה אקססיבית מיום יוולדם, יש מרכיב לטנטי גדול. הם עוברים בקלות בדיקת ראיה שגרתית בתוצאה טובה ולא מסגירים את עובדת היותם רחקי ראיה. (אין להם קושי לבצע אקומודציה למשך בדיקת הראיה ולראות 6/7.5, זה התפקוד הממושך לקרוב בקריאה וכתיבה ששובר אותם). יש צורך ברפרקציה ציקלופלגית כדי לאבחן אותם, וזו לא חלק מהבדיקה המוצעת לילדים לקראת בית הספר
לסיכום, נכון שבבדיקת ראיה לקראת ביתה ספר ניתן יהיה לגלות פה ושם מקרה שיפיק תועלת מהבדיקה, למשל ילד עם עין עצלה, ורוחק ראיה בעין השניה, או מקרה של רוחק ראיה גבוה שיתבטא גם בבדיקת ראיה שגרתית. לגבי רוב המקרים הבדיקה היא בגדר של מעט מדי (ללא ציקלופלגיה) ומאוחר מדי (ב- 5 שנים מאוחר מדי..)
עדיף בהרבה להשקיע את המאמץ באבחון מוקדם בגיל המתאים ועל ידי בדיקה מתאימה, קרי- בדיקת עיניים פזילה ורפרקציה ציקלופלגית בגיל שנה. בדרך זו נקטין בהרבה את כמות הילדים המגיעים לבית הספר (וממשיכים כל חייהם) עם פגיעה משמעותית בתפקוד הראייתי שלהם.

מאת: ד"ר דורון נויימן - מומחה למחלות עיניים לילדים ופזילה

מחבר: 

ד"ר דורון נויימן